איך שפת גוף משפיעה על תקשורת בעבודה

רושם ראשוני נבנה מכמה שכבות

המילים חשובות, אך גם אופן הכניסה לחדר, קשר העין, טון הדיבור והנוכחות הכללית משפיעים על האופן שבו המסר מתקבל. חשוב לזכור שהתרשמות ראשונית אינה אבחון, ושהיא עשויה להשתנות ככל שמכירים את האדם ואת נסיבות המפגש.

הקשבה נראית לעין

הפניית הגוף, מידת הקשב והתגובה לדברי האחר יכולים לשדר מעורבות או ריחוק. אין סימן יחיד שמוכיח מה אדם מרגיש, ולכן חשוב להתבונן במכלול ולבדוק את ההבנה בעזרת שאלה ולא בעזרת ניחוש.

הקשר תרבותי ואישי

אנשים שונים מתנהגים אחרת, וגם תרבות, מצב, עומס, נגישות והרגלים אישיים משפיעים על ההתנהגות. שפת גוף אינה כלי לקריאת מחשבות ואינה מספקת ודאות לגבי אמת או שקר. מחווה שנראית חריגה לאדם אחד יכולה להיות טבעית לחלוטין לאחר.

בשיחות ניהוליות ומשוב

בשיחה רגישה כדאי לשבת בגובה דומה, לשמור על טון יציב, לאפשר זמן תגובה ולהימנע מקטיעה. נוכחות פתוחה אינה מחליפה ניסוח ברור, אבל היא יכולה להפחית מתח ולאפשר לעובד לשאול ולהגיב.

בפגישות ובשיחות וידאו

במסך קשה יותר לקרוא תגובות, ולכן חשוב במיוחד לסמן הקשבה במילים, להימנע מריבוי משימות ולוודא שכולם מקבלים מקום. המצלמה אינה חייבת להיות מדד למחויבות, ויש להתחשב בצרכים ובמדיניות הארגון.

מודעות במקום שיפוט

הערך המעשי נמצא בשיפור המודעות למסרים שאנחנו שולחים ובחיזוק ההקשבה לאחר, לא בהדבקת תוויות. אפשר לתרגל התאמה בין מילים, טון ויציבה, ולשאול במקום להסיק.

• בדקו אם הבעת הפנים והטון תואמים למסר.
• הקשיבו עד סוף המשפט לפני הכנת התגובה.
• כאשר המסר אינו ברור, שאלו שאלה פתוחה.

תצפית, פרשנות ושאלה: תרגיל לצוות

במטא-אנליזה של Sporer ו-Schwandt לא נמצאה תמיכה בהנחה שהימנעות מקשר עין היא סימן לשקר. הממצאים מחזקים את הצורך להיזהר מהסקה על אמת ושקר לפי מחווה בודדת. המחקר: Moderators of Nonverbal Indicators of Deception, 2007.

בתרגול בוחרים מצב מומצא, רושמים רק מה ניתן לראות ולשמוע, ואז מנסחים שתי פרשנויות אפשריות ושאלה אחת. כך בודקים הבנה בלי להפוך עמית לעבודה למושא אבחון.

לתרגול נוסף אפשר לקרוא על סדנת שפת גוף או על בחירה בין הרצאה לסדנה.